ע"ע 262/06

תקציר

בפסק דין זה בחן בית הדין את השיקולים להתרת הודעות צד ג' במסגרת הליכים בבית הדין לעבודה, תוך הסתמכות על תקדימים משפטיים. בתיק היה מעורב יהודה כהן, שזיהה מספר גורמים כמעסיקים משותפים. למרות הסכמי הפשרה שמחקו חלק מהנתבעים, עדיין הייתה המערערת, שנחשבה לאחת ממעסיקיו של כהן, לטעון כי יש להטיל אחריות משותפת על אחרים כמו התאחדות בעלי האולמות ומר טל אם יידרשו תשלומים לכהן. עיקר פסק הדין עסק בשאלה האם תביעות צד שלישי אלה מתאימות לסמכותו של בית המשפט – לא על בסיס תביעות שיפוי נפרדות אלא על בסיס הנחת יסוד של אחריות העסקה משותפת. בית הדין ציין כי גישה זו מונעת פיצול הליכים ומאפשרת פתרון תיקים מקיף בבית הדין לעבודה, העולה בקנה אחד עם יעילות שיפוטית וצדק. השופטת ורדה וירט ליבנה, בתמיכת הרוב, טענה להיעתרות לבקשת המערערת לשתף את הצדדים השלישיים בהליך, והדגישה כי הדבר עולה בקנה אחד עם המסגרות המשפטיות הקיימות בנוגע למעורבות צד שלישי בסכסוכי עבודה. עם זאת, השופט עמירם רבינוביץ' חלק על כך, וראה בפעולה זו מחוץ לסמכותו של בית הדין לעבודה, המשקפת את הצורך הפרוצדורלי בהפרדת תביעות בין מעסיקים. בסופו של דבר, התקבל הערעור בדעת הרוב, והתיר את שילובם של צדדים שלישיים על מנת לאפשר הכרעה מלאה יותר ביחסי העבודה המדוברים, תוך חיוב כהן בהוצאות שכר טרחת המערערת.