פ"א 45044-11-13

תקציר

פסק הדין מחזק את החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו להוציא צו הריסה ללא הרשעה בבנייה בלתי חוקית במקרקעין של העורר. הבנייה, בשטח נוסף של 22.80 מ"ר בין שני בתים, הביאה בעבר לצו הריסה נגד בעלה המנוח של המערערת. מאחר שהצו משנת 1988 לא קוים, דן בית המשפט בבקשה הנוכחית, שהוגשה על ידי המשיב, לצו הריסה חדש, הפעם לפי סעיף 212 לחוק התכנון והבניה. בית המשפט מגיע למסקנה כי הבנייה הנוכחית אכן זהה לזו שהוזמנה להריסה לפני שנים. כן נקבע כי קיים אינטרס ציבורי משמעותי בהוצאת הצו, שכן הוא שומר על שלטון החוק ועל עקרון כיבוד צווי בית המשפט. אינטרס זה גובר על נסיבותיו האישיות של המערער ועל ההפסד הכלכלי הפוטנציאלי מההריסה. השיהוי בהליכי האכיפה של המשיב אינו מהווה סיבה מספקת לדחיית הבקשה, מה גם שהמערערת מודעת למצב ומרוויחה כלכלית מהבנייה הבלתי חוקית מזה שנים רבות. זאת ועוד, המערערת לא הציגה כל ראיה משכנעת לקיומה של "הבטחה שלטונית" לחדול מפעולות אכיפה. בית המשפט אינו מוצא פגמים פרוצדורליים בהתנהלותו של בית משפט קמא ומבטל את ההחלטה לחייב את המערער בהוצאות משפט. במקום זאת, כל צד יישא בעלויות שלו.