בג"צ 6871/03

תקציר

בית הדין הארצי דחה את טענתה המקדמית של המדינה כי היא אינה מוסמכת לדון בבקשת המשיבים. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, דחה בית המשפט את העתירה. נמצא כי קיימת מחלוקת אמיתית בין ההסתדרות לבין התאחדות התעשיינים בנוגע לקיום תנאי ההסכם הקיבוצי ביניהן. מאחר שהתאחדות התעשיינים לא עמדה בתנאים בשל החוק המתקן, לבית הדין הייתה סמכות לדון בנושא. עוד ציין בית הדין כי זכותו להצהיר על תוקפם של ההסכמים הקיבוציים, גם אם משמעות הדבר היא הכרעה בשאלת תוקפו של חוק, במקרה זה החוק המתקן. נטען כי בית הדין הארצי היה צריך להיות הערכאה הראשונה לסכסוך, נוכח מומחיותו בדיני עבודה. טענות נוספות בעתירה ביקשו להכריז על החוק המתקן כבטל ומבוטל וביקשו מהמדינה שלא להכשיל את יישום ההסכמים הקיבוציים. המדינה, בהיותה צד הכרחי בתביעה בדבר בטלות החוק, הצטרפה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הוא אינו נופל בגדר מי שיכול להגיש תביעה לפי סעיף 25(1) וכי הסעד המבוקש נגד המדינה חורג מסמכותו של בית המשפט. בסופו של דבר נדחתה העתירה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו. השופט לוי חלק על כך, וטען כי לבית הדין הארצי לעבודה אין סמכות לדון בנושא וכי העתירה הייתה צריכה להיות מופנית לבית המשפט העליון.