ע"פ 33776-01-13

תקציר

זהו פסק הדין בדיון בערעור על מקרה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. המערער הודה תחילה במיוחס לו, אך בהמשך ניסה לחזור בו מהודאתו. בית משפט קמא דחה את בקשת הפסילה והרשיע את המערער על סמך ההודאה המקורית. במהלך הדיון בערעור הובהר כי נפלה טעות בפרטי הפגיעה שנגרמה למתלוננת. הן בית משפט קמא והן ערכאת הערעור התרשמו כי למתלוננת נגרם שבר בצוואר, דבר שהשפיע על חומרת העונש. עם זאת, התברר כי המתלונן סבל למעשה משבר באגודל ידו הימנית, ולא בצווארו. המערער טען כי טעות זו הובילה להחמרת העונש, וביקש להקל בעונשו. המשיב הודה בטעות אך טען כי העונש עדיין מידתי ביחס לפגיעה בפועל שנגרמה למתלוננת. בהכירו בנסיבותיו החריגות של המקרה, הכריע בית המשפט לטובת המערערת, תוך הכרה בכך שנפלה טעות עובדתית ברורה. פסקי הדין של בית משפט קמא מיום 22.11.2011 ומיום 25.12.2012, כמו גם פסק הדין בערעור מיום 14.3.2013, תוקנו כך שישקפו את הפרטים הנכונים של הפגיעה. תקופת המאסר הופחתה מ-6 חודשים ל-4 חודשים, לריצוי עבודות שירות. יתר גזר דינו של בית משפט קמא נותר על כנו. פסק הדין ניתן ביום 10.7.2013, בנוכחות הצדדים, עם העתק שיימסר לנציב שירות המדינה.