ע"א 9391/11
החלטה עליון
תקציר
פסק הדין מאפשר לערער על תיק המבקש לפסול שופט בשל חוסר משוא פנים לכאורה. המבחן לפסילה הוא קיומו של חשש ממשי למשוא פנים, וההנחה היא שהשופטים פתוחים לשנות את דעתם על סמך הראיות שהוצגו. עם זאת, ישנם מקרים בהם הצהרה מצביעה על עמדה סופית, והדבר אינו ראוי לפני תום ההליכים. במקרה זה, עמדת בית משפט השלום הובעה באופן נחרץ, תוך יצירת חשש אובייקטיבי שדעתו לא תשתנה. זאת, בשל שילוב של גורמים, לרבות חיזוקו של בית המשפט את עמדתו במספר רב של הזדמנויות, דבר המצביע על כך שראיות המערערים לא צפויות לשנות את התוצאה. בית המשפט העליון קבע כי התיק צריך להידון בפני שופט אחר כדי להבטיח משוא פנים. כמו כן, דחה בית המשפט טענות נוספות שהעלה המשיב בדבר תוקפו של הערעור, לרבות היעדר תצהיר נלווה ושיהוי לכאורה בהגשת בקשת הפסילה. ההחלטה לאפשר את הערעור ולהעביר את התיק התקבלה בהקדם, תוך חודש מיום החזרת התיק לבית משפט השלום.
ע"א 9391/11 תמיר מולקנדוף נ' אמיר וייס, עליון (28.12.2011)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.