ע"פ 567/80
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין מתייחס לשוד בסניף בנק ברמת אביב. שלושה נאשמים הואשמו במספר עבירות, בהן קשירת קשר, נשיאת נשק שלא כדין ושוד. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם הנאשמים השתתפו בשוד אם לאו. בית המשפט המחוזי הרשיע את שלושת הנאשמים, והם ערערו על ההחלטה. בית המשפט העליון אישר את ההרשעות. בית המשפט קבע כי הליך קביעת המהימנות הוא מורכב ולא ליניארי, ואת מסקנתו של בית המשפט בעניין זה ניתן להסיק מעדויות אחרות. בית המשפט מתח ביקורת על יחסה של המשטרה לעדים ייעודיים שבאו לתמוך בטענות האליבי של הנאשמים, והכיר בכך שהמחוקק לא הסמיך את המשטרה לקבוע מי משקר ומי דובר אמת. בית המשפט גם פירש את הסעיפים הרלוונטיים לחוק סדר הדין הפלילי בנוגע לטענות אליבי כפשוטם, וסירב לכלול את שמות העדים בהגדרת "מקום". סירובם של הנאשמים למסור את שמות עדי האליבי שלהם לא יכול היה למנוע מהם להציג ראיות, אך שתיקתם בעניין זה עלולה לפגוע במהימנות עדיהם. זאת ועוד, התייחס בית המשפט לקבילות דברי עד ומצא כי אין צורך להשתמש באמצעים הפסולים הנזכרים בפקודת הראיות באותו משפט. כוונת המחוקק מאחורי פקודה זו הייתה לקבל אמירות כראיה בהתקיים תנאים מסוימים, לרבות שימוש באמצעים פסולים כדי להניא עד מלהעיד, ללא קשר למי שנקט באמצעים אלה. בסיכומו של דבר, דחה בית המשפט העליון את הערעורים, ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי ואת גזר דינו.
חקיקה מקושרת
ע"פ 567/80 הרצל אביטן נ' מדינת ישראל, עליון (14.9.1981)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.