רע"א 4329/15

תקציר

המבקשים ביקשו לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בנוגע לבקשתם להציג ראיות נוספות בתיק של הסכם פירעון חוב ומשכנתא שנחתם בין המבקשים לבין בנק לאומי ישראל בע"מ. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקשים, והם ערערו על החלטה זו. פסק הדין משרטט את ההיסטוריה של התיק, לרבות חתימה על הסכם לפירעון חובות בשנת 2012, טענות המבקשים לזיוף בנוגע למשכנתא, ודיון נוסף בשנת 2014 בו אישר עו"ד עיסאווי, עד מטעם הבנק, את חתימת המבקשים על ההסכם. המבקשים ניסו להגיש ראיות חדשות ימים ספורים לפני דיון הוכחות שנקבע בדמות הסכם חלוקת עיזבון שנחתם לכאורה על ידי עו"ד עיסאווי, אך בית משפט קמא דחה את בקשתם. ערכאת הערעור קבעה כי למבקשים ניתנה הזדמנות מספקת להציג ראיות אלה לפני כן ואישרה את החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשת רשות הערעור, תוך הסתמכות על שיקול דעתו של בית המשפט הפרוצדורלי בענייני ראיות. בית הדין לערעורים אף הורה למבקשים לכסות את הוצאות הבנק, ובכך חיזק את דחיית תביעתם. פסק דין זה מדגיש את הצורך בגישה מובנית להגשת ראיות ואת שיקול הדעת הרחב הנתון לבית המשפט הפרוצדורלי בעניינים אלה.