תא"ק 29586-10-16

תקציר

בקשת הנתבעת לדחות את התביעה נדחית, שכן סעיף הסעד הבלעדי בהסכם ההלוואה אינו שולל מהתובעים את הסעדים המשפטיים בגין הפרת החוזה על ידי הנתבע. כמו כן, בקשת התובעים למתן רשות להתגונן מהתביעה נדחית אף היא, שכן הנתבע לא הציג הגנה תקפה. הנתבעת לא ביססה די הצורך את היעדר היריבות, ואף לא פירטה כיצד הפרת החוזה הנטענת של התובעים דחתה את מועד פירעון ההלוואה. גם טענות הנתבע בדבר קיזוז וחוסר תום לב מצד התובעים אינן מספיקות ואינן מצדיקות מתן רשות להתגונן. עם זאת, בית המשפט מעניק לנתבעת רשות להתגונן מהטענה בדבר שיעור הריבית על קרן ההלוואה, שכן קיימת מחלוקת אמיתית על שיעור הריבית שיש לגבות לאחר התקופה המוארכת. התובעים זכאים לפסק דין חלקי המחייב את הנתבע לשלם את קרן ההלוואה בתוספת ריבית כפי שהוסכם בחוזה, וכן הצמדה וריבית משפטית מיום הגשת התביעה ועד לפירעון מלא של ההלוואה. הנתבע חויב לשלם לתובעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪. דיון מקדמי בנושא הריבית נקבע ל-27/5/2018.