עב"ל 39010-10-21

תקציר

מדובר בפסק דין שניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה בישראל בעניין הכרה בליקוי שמיעה של עובד כפגיעה בעבודה בעקבות תאונת דרכים. בית המשפט מינה רופא אף אוזן גרון כמומחה, אשר הגיע למסקנה כי ליקוי השמיעה והטנטון של העובד נגרמו כתוצאה מהתאונה. המעסיק ערער על ההחלטה וטען כי חוות דעת המומחה פגומה ולא היה צריך להסתמך עליה. עם זאת, בית הדין לעבודה דחה את הערעור ואישר את פסק דינו של בית הדין האזורי. בית המשפט מצא את חוות דעת המומחה מפורטת ומנומקת, עונה על כל שאלות ההבהרה ומספקת הסבר מניח את הדעת להיעדרן של תלונות קודמות על ירידה בשמיעה. בית המשפט גם קיבל את הסברו של המומחה, לפיו העובד התמקד בטיפול בפציעותיו האורתופדיות ולכן התמהמה בפנייה לטיפול בליקוי שמיעה. בית הדין קבע כי קביעת צליפת שוט היא קביעה רפואית, הנתמכת בתלונות העובד זמן קצר לאחר התאונה. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי אין צורך בתלונה חוזרת על טנטון במקרה זה וכי מהימנות בדיקת השמיעה היא עניין של חוות דעת רפואית, שהמומחה התייחס אליה די הצורך. הערעור נדחה, והמעסיק חויב לכסות את הוצאותיו של העובד.