ע"א 34058-10-13

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנתניה, אשר דחה את טענות המערערים כנגד המשיבים. המערערים ביקשו לפנות מקלט שנבנה על נחלתם בכפר הרא"ה, וכן פיצוי בגין ירידת ערך הנכס עקב הקמת המקלט, ותשלום דמי שימוש עבור השימוש במקלט. בית משפט קמא דחה גם את בקשת המערערים למתן צו הריסה למקלט, עליה ערערו המערערים. פסק הדין מחזק את קביעתו של בית משפט קמא בכל ההיבטים. נמצא כי המערערים לא הביאו ראיות מספיקות להוכחת טענתם לתרמית בבניית המקלט, וכי הוריו של המערער 1 נתנו למשיבים היתר בלתי חוזר לבנות את המקלט. בית המשפט מסכים גם עם ממצאיו של בית משפט קמא בעניין השימוש במקלט ודחיית התביעה לירידת ערך הנכס מחמת התיישנות. באשר לסעד ההריסה, נקבע בפסק הדין כי בית משפט השלום נעדר סמכות לדון בו, ושינוי הדין הרלוונטי לאחר פסק דינו של בית משפט קמא אינו מצדיק תחולה רטרואקטיבית במקרה זה. מאחר שבקשת המשיבים להיתר הריסה נדחתה, והמערערים לא ערערו על החלטה זו, נקבע בפסק הדין כי אין טעם לדון בסעד ההריסה בערעור זה. כן חויבו המערערים לשאת בהוצאות המשפט.