ת"א 30837-07-20

תקציר

התובע, בעל בית בבית משותף בחיפה, תבע את הקבלן הנתבע בבית משפט לתביעות קטנות על כך שלא סיים את שיפוץ הבניין כפי שנקבע בהסכם קודם. השיפוצים היו חלק מפרויקט תמ"א 38, שמטרתו לחזק את המבנה, להוסיף שירותים ולשפץ את החזיתות. הצדדים גישרו בסכסוך קודם והגיעו להסכמה עם מועד אחרון לסיום העבודה וקנסות כספיים על עיכובים. התובע טען כי הנתבע לא השלים את העבודה בזמן ותבע פיצוי בסך 180,000 ₪. בית המשפט פסק לטובת הנתבעת, דחה את תביעת התובעת והורה לה לשלם לנתבעת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪. השופטת קבעה כי התובעת לא הוכיחה כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה על פי הסכם הגישור. הראיות הראו כי הנתבע השלים את מרבית העבודה וכי כל המשימות הבולטות היו פגמים קלים הניתנים לתיקון בקלות. כמו כן, הסכם הגישור התמקד בהשלמת העבודה ולא בקבלת טופס 4, אישור עירוני המעיד על אכלוס הבניין. הנתבע גם שילם לתובע פיצוי בגין ארבעה חודשים, סכום מופרז בהתחשב בליקויים הקלים. השופטת הדגישה כי לתובעת לא היו טענות בנוגע לעבודה בתוך דירתה וכי הליקויים בשטחים המשותפים אינם מצדיקים את הפיצוי הנתבע. לבסוף, ציין בית המשפט כי התובעת לא ציינה אילו עבודות לא בוצעו, ובכך ערער את טענתה. בהתחשב בגורמים אלה, הגיע בית המשפט למסקנה כי תביעת התובעת נעדרת שחר, והנתבעת זכאית להוצאותיה.