ע"ו 28650-07-12

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על הכרה בנכות ופיצוי לאחר מכן לחייל שחווה פגיעה בגב התחתון במהלך שירותו. השאלה המרכזית היא האם מצבו הנוכחי של גבו של החייל מיוחס לתאונה שאירעה במהלך שירותו, ובכך מזכה אותו בקצבת נכות. פסק הדין מסכם את ממצאיה של ועדת ביקורת, שהעדיפה את חוות הדעת הרפואית של פרופ' ביאליק על פני זו של ד"ר קרת. ועדת המבחן הגיעה למסקנה כי אין נכות בגבו התחתון של החייל, ולכן לא ניתן לקשור אוטומטית כל שינוי במצב גבו לתאונה. מאחר שקצין הפיצויים לא הכיר בפגיעה בגב התחתון, קבעה הוועדה כי לא היה ליקוי שניתן לייחס לו פגם נוסף. עם זאת, פסק הדין מצביע על טעות משפטית בתהליך קבלת ההחלטות של ועדת המשפט. נאמר, כי הוועדה הניחה באופן שגוי כי חוות דעתו של ד"ר קרת התבססה אך ורק על ההנחה כי הקשר הסיבתי בין מצב הגב לבין התאונה כבר נקבע. בחינה מדוקדקת יותר של חוות דעתו של ד"ר קרת מעלה כי הוא סיפק הצדקה מספקת לקביעת קשר בין התאונה למצב הגב הנוכחי, לפחות מבחינת החמרה. בפסק הדין נקבע כי היה על ועדת הקמא לשקול את שתי חוות הדעת הרפואיות ולהכריע לגופן. כתוצאה מכך, פסק הדין מורה להחזיר את התיק לוועדת הערר לצורך מינוי מומחה רפואי בלתי תלוי שיקבע האם קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין הפגם הנטען בגב התחתון של החייל. הוצאותיו של מומחה זה יישאו על המערערת (המדינה) בשלב זה, כאשר ההחלטה הסופית בדבר חלוקת ההוצאות תתקבל על ידי ועדת קמא. בפסק הדין מודגש כי אין צו בדבר הוצאות בערעור, דבר המאפשר לוועדת קמא להפעיל את שיקול דעתה בבואה לשקול את תוצאות ההתדיינות. החלטה זו התקבלה ביום 7.8.2013 בהיעדרם של הצדדים המעורבים.