בש"פ 2847/19

תקציר

פסק הדין מתאר את ביטול צו הפיקוח על המעצר לרנר. ההחלטה התקבלה על בסיס הסכמה הדדית בין שירות המבחן למבוגרים לבין רנר עצמה. צו הפיקוח, שהוצא כחלק מתנאי השחרור של רנר, היה אמור להימשך שישה חודשים; עם זאת, חודשיים לפני פקיעת תוקפו של הצו, הסכימו שני הצדדים כי הוא אינו מועיל עוד. שירות המבחן למבוגרים טען כי רנר סירב לסייע להם ולא הגיב לניסיונות מרובים ליצור קשר. במקום זאת, טענה רנר כי ביקשה טיפול והזעיקה את השירות בחזרה, ללא הועיל. משנותר זמן רב עד שפג תוקפו של הצו באופן טבעי, והן שירות המבחן למבוגרים והן רנר לא מצאו כל ערך בהמשכו, נענה השופט לבקשת השירות לבטל את צו הפיקוח על המעצר. החלטה זו התקבלה למרות היתרונות הפוטנציאליים של הצו, ורנר לא יהיה כפוף עוד לתנאיו, חודשיים פחות מששת החודשים המקוריים.