ע"א 1425/92

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך נישואין בין בעל ואישה החיים בנפרד מזה מספר שנים, הכרוך בהתדיינות משפטית מתמשכת בנושא תשלומי מזונות. בעבר חויב הבעל לשלם 2600 ש"ח בחודש לאשתו ולילדו, אך ביקש הפחתה בשל שינויי נסיבות לכאורה, לרבות יכולתה החדשה של האישה להתפרנס והידרדרות במצבו הבריאותי. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את תביעתו, והוביל את הבעל לערער על ההחלטה. פסק דינו של בית המשפט לערעורים אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולא מצא סטייה מהותית בהערכת העובדות על ידי הערכאה הנמוכה יותר. בית הדין לערעורים הסכים עם הערכתו של בית המשפט המחוזי כי בעיות בריאותו של הבעל לא היו הסיבה העיקרית לאבטלה וכי עדותו בנוגע להכנסתו אינה אמינה. עם זאת, בית הדין לערעורים מצא טעם בטענת הבעל באשר למועד שינוי שיעור המזונות וקבע כי יש לחזור למועד הגשת התביעה. פסק הדין גם הורה לבעל לשאת בהוצאותיה המשפטיות של האישה, והעמיד אותן על 3,000 שקל. השופט מ' אלון נתן את פסק הדין, אליו הצטרפו השופטים ש' לוין ומ' חשין.