בג"צ 3946/22

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לעתירה שהגיש אזרח בבקשה להעביר את עניינו מהמחלקה לשירותים חברתיים של מועצה אזורית אחת לזו של מועצה אזורית אחרת. העותר טען כי קיים ניגוד עניינים בטיפול בעניינו בשל העסקתה של גרושתו במועצה האזורית הנוכחית המנהלת את עניינו. משרד הרווחה והשירותים החברתיים (המשיב) דחה בעבר את בקשות העותר להעברה, מה שהוביל אותו להגיש עתירה לבית המשפט. לאחר עיון מקדמי ציין בית המשפט כי המשיב החליט לאחרונה להעביר את עניינו של העותר למועצה האזורית המבוקשת. משכך, נדחתה העתירה, שכן הסעד המבוקש ניתן. עם זאת, העותר הגיש בקשה להוצאות, בטענה כי העתירה מוצדקת בשל אי היענות המשיב לבקשותיו הרבות. בית המשפט בחן את הבקשה, תוך שהוא בוחן האם הגשת העתירה הייתה מוצדקת והאם היא הובילה לסעד המבוקש. בית המשפט הכיר בכך שהעותר אכן הגיש מספר בקשות להעברה טרם הגשת העתירה וכי נימוקי המשיב להחלטת ההעברה חסרים פירוט וסימוכין. נמצא כי קשה לקבל את טענת המשיב כי בחינת בקשת העותר אינה קשורה לעתירה. לפיכך פסק בית המשפט לטובת העותר, ופסק לו הוצאות בסך 2,000 ₪ מהמשיב. פסק דין זה מעביר מסר כי בית המשפט יתמוך בניסיונות האזרחים לאכוף את בקשותיהם הסבירות באמצעים משפטיים, במיוחד כאשר יש ראיות לניסיונות חוזרים ונשנים לפתור את הנושא מחוץ לכותלי בית המשפט.