LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

רע"פ 90737-01-26

החלטה עליון

📋
מספר הליך90737-01-26
📂
סוג הליךרע"פ
📅
תאריך4 בפברואר 2026
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםעמיהוד בורוכוב נ. ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב
👨‍⚖️
שופטיםחאלד כבוב

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים העולים ממנו, על בסיס הנתונים שסופקו בלבד: **ניתוח משפטי של פסק הדין ברע"פ 90737-01-26** **רקע וסוגיות מרכזיות:** ההליך דנן עוסק בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה את ערעורו של המבקש על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים. הליבה של הסכסוך היא צו הריסה מנהלי שהוצא על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב (להלן: "המשיבה") כנגד מבנה עץ בעל גג רעפים, שהוקם על מרפסת דירה בבניין לשימור בתל אביב-יפו, בבעלות המבקש. המבקש טוען כי המבנה הוא פרגולה, וכי צו ההריסה בטל עקב אפליה ואכיפה בררנית מצד הרשות. **עקרונות משפטיים מרכזיים שעלו מההליך:** 1. **אכיפה בררנית ואפליה:** זוהי הטענה המרכזית של המבקש. הוא טען כי הרשות נוקטת באכיפה סלקטיבית כלפיו, בעוד עשרות מרפסות אחרות במתחם נותרו "סגורות" ללא היתר לאורך שנים, מבלי שהרשות פעלה כנגדן. טענה זו נבחנה בשתי הערכאות דלמטה, ובסופו של דבר נדחתה. * **נטל הוכחה:** בתי המשפט קבעו כי הנטל להוכחת טענת אכיפה בררנית מוטל על המבקש. נטל זה הוא כבד, ודורש הוכחה קונקרטית של מקרים דומים בהם הרשות החליטה במודע שלא לאכוף, ולא רק "סל" של עבירות בנייה כקבוצת שוויון רחבה. * **"קבוצת שוויון":** על מנת להוכיח אכיפה בררנית, על המבקש להצביע על "קבוצת שוויון" – מצבים דומים שבהם התבצעה התנהגות זהה או דומה. במקרה זה, נקבע כי המבקש לא הצליח להוכיח קיומה של קבוצת שוויון כזו, שכן המבנה שהקים שונה מהותית אסתטית ממספר מרפסות אחרות בבניין, וכן לא הוכח מועד הקמתן של אותן מרפסות. * **ידיעת הרשות והתיישנות:** בית המשפט קבע כי הרשות אינה בהכרח מודעת לכל החריגות המתבצעות. אכיפה על בסיס תלונות נחשבה סבירה, ואי-אכיפה כלפי אחרים מחמת חוסר ידיעה של הרשות, בהעדר תלונה, אינה הופכת כשלעצמה את האכיפה כלפי המבקש לבררנית. בנוסף, נלקחה בחשבון אפשרות של התיישנות לגבי עבירות בנייה ישנות, בעוד בניית המבקש היא "טרייה". * **חזקת התקינות המינהלית:** נקבע כי פעולות הרשות חלות חזקת התקינות המינהלית, והנטל להוכחת פגם חמור שמוביל לביטול הצו מועבר למבקש. 2. **היקף תחולת תקנות הפטור מהיתר (התשע"ד-2014):** המבקש טען כי הקמת המבנה חוסה תחת תקנות הפטור, המאפשרות הקמת פרגולה ללא היתר. * **הגדרת פרגולה:** בית המשפט קבע כי המבנה אינו עונה להגדרת פרגולה, שכן הוא אטום בגג רעפים. * **חריג למבנים לשימור:** נקבע כי תקנות הפטור אינן חלות על מבנה לשימור, כאשר מדובר בשינוי במעטפת הבניין. במקרה של מבנה לשימור, כל עבודה על מעטפת הבניין מחייבת אישור מפורש מיחידת השימור, אישור שלא התקבל. 3. **סמכות בית המשפט לעניינים מקומיים ובית המשפט המחוזי:** ההליך נדון בבית המשפט לעניינים מקומיים, עליו ערעור בבית המשפט המחוזי, והבקשה הנוכחית היא לערעור ב"גלגול שלישי" בפני בית המשפט העליון. * **התערבות ב"גלגול שלישי":** נקבע כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" שמורה למקרים חריגים בלבד, בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או כאשר קיים חשש לעיוות דין או אי-צדק חמור. * **התערבות בממצאי עובדה:** בתי המשפט דלמטה פסקו על בסיס נסיבותיו הפרטניות של המבקש, וקבעו ממצאים עובדתיים, לרבות לגבי השוני המהותי בין המבנה לבין מרפסות אחרות. ערכאת ערעור, קל וחומר ב"גלגול שלישי", אינה נוהגת להתערב בממצאי עובדה. 4. **חזקת התקינות המינהלית:** כפי שצוין, נקבע כי פעולות המשיבה חלות חזקת התקינות המינהלית. משמעות הדבר היא כי יש להניח שהרשות פועלת כדין, והנטל להוכחת פגם חמור מוטל על הטוען לו. **חידושים או דגשים מיוחדים בפסק הדין:** * **הבחנה אסתטית כבסיס לאכיפה:** הדגש על ההבדל האסתטי המהותי בין המבנה של המבקש לבין מרפסות אחרות, כמצדיק את האכיפה כלפיו, מהווה חיזוק לעקרון כי לא כל הדומה זהה לצורך השוואה לצורך טענת אכיפה בררנית. * **סבירות אכיפה על בסיס תלונות:** פסק הדין מחזק את העמדה כי מדיניות אכיפה המבוססת על תלונות היא מדיניות סבירה, ואינה מהווה כשלעצמה בסיס לטענת אכיפה בררנית, כל עוד הרשות אינה מודעת לחריגות אחרות. * **הגבלת ההיקף של טענת אכיפה בררנית:** הדרישה להוכחה קונקרטית של מקרים דומים, ולא "סל" רחב של עבירות, מהווה הגדרה מחודדת של גבולות הטענה לאכיפה בררנית. * **חשיבות אישור יחידת שימור במבנים לשימור:** הדגש על הצורך באישור יחידת השימור לכל עבודה על מעטפת מבנה לשימור, גם אם מדובר לכאורה ב"פרגולה" פטורה מהיתר, מחזק את ההגנות המיוחדות המוטלות על מבנים אלו. **השלכות וסיכום:** פסק הדין מדגיש את הקושי המעשי והמשפטי בהוכחת טענות של אכיפה בררנית. הוא מציב רף הוכחה גבוה למבקש, ומתבסס על בחינת נסיבותיו הפרטניות של המקרה. יחד עם זאת, בית המשפט אף מעיר כי מן הראוי שהרשות תיזום מבצעי אכיפה מטעמה ולא תסתפק בפעולה על בסיס תלונות בלבד, מה שמרמז על היתכנות ביקורת על חוסר פעילות יזומה של הרשות במקרים מסוימים. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה, תוך יישום הכללים המחמירים של "גלגול שלישי" והדגשת העובדה שהטענות הן בעיקרן ערעוריות ונטועות ביישום הדין על המקרה הפרטני.

חקיקה מקושרת

חוק התכנון והבניה

רע"פ 90737-01-26 עמיהוד בורוכוב נ. ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב, עליון (4.2.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית