ע"ע 40594-09-16

תקציר

השופטים, לאחר שבחנו ביסודיות את כל החומרים הקיימים, נחה דעתם כי יש לדחות את הערעור. הם יתייחסו לשלושת הערעורים בנפרד, החל מדחיית התביעה נגד המשיבים 2 עד 4. טענות המערערת כלפיהם בדבר השעיה שלא כדין ושכר שלא שולם בתקופה זו נמצאו בלתי מוצדקות, שכן המשיבים 2 עד 4 לא היו אחראים אישית לתשלומים אלה, ויש להפנות טענות אלה כלפי המשיב 1, שהוא המעסיק. גם דרישת ההתנצלות של משיבים אלה לפי סעיף 67 לחוק המשמעת לא נתמכת, שכן סעיף זה מתייחס לתרחיש אחר והסעד שהוא מציע הוא חקירה ולא התנצלות. בית הדין דוחה את בקשת המערער לבטל את ההחלטה בדבר מכתב הנזיפה בהליך המשמעתי, שכן זהו תפקידו של בית דין אחר. בהמשך להחלטות הביניים הנוגעות למשיב 5, אישרו השופטים את החלטות הערכאה הנמוכה יותר לדחות את בקשות המערער לחידוש ההליכים נגד משיב זה, וכן לפסוק להם הוצאות. גם טענות המערערת בדבר העברת התביעה לבוררות, סמכות הייצוג המשפטי של המשיב 5 וההוצאות שהוצאו נדחו, שכן אלה כבר הוכרעו בדיונים קודמים. באשר לדחיית התביעה כנגד המשיב 6, אישר בית המשפט את החלטת הערכאה הנמוכה שלא לבטל את פסק הדין בע"א 3696/08, שכן המערערת לא הביאה ראיות מספיקות המצדיקות זאת. טענות המערער כי המשיב 6 לא קיים את פסק הדין בערעור אזרחי מס' 56460-02-12 נדחו אף הן, שכן בית המשפט המחוזי קיבל את גרסתו של המשיב 6 לאירועים. השופטים הדגישו כי כל מחלוקת הנוגעת לאכיפת פסקי דין קודמים צריכה להיות מטופלת על ידי רשות האכיפה ולא על ידי בית המשפט. השופטים דחו גם את טענותיו הכלליות של המערער כנגד כשירות הייצוג המשפטי של המשיבים והתנהלות בית הדין האזורי, וקבעו כי הן חסרות שחר. מרבית טענותיו המשפטיות של המערער לא היו קשורות למקרה הנדון, והשופטים בחרו שלא להתייחס אליהן. בנוסף, בחרו השופטים שלא להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי בניהול ההליך, במיוחד נוכח התנהלותו הקשה והלא יעילה של המערער לאורך כל הדיונים. סיכומו של דבר, כל הערעורים ובקשות רשות הערעור נדחים, והמערערת מחויבת לשאת בהוצאות המשיבים 1, 5 ו-6, כל אחד בסך 15,000 ₪.