רמ"ש 69356-06-20

תקציר

השופטת החליטה לדחות את בקשת החופשה כדי לערער על משמורת על ילד בן שלוש שהוריו נפרדו. הבקשה הוגשה על ידי האם, שביקשה להעתיק את מקום מגוריו של הילד מאזור המרכז, שבו מתגוררים שני ההורים, לאזור הדרום, בנימוק של רצונה להיות קרובה יותר למשפחתה ומסיבות כלכליות. האב התנגד למהלך, בטענה שהוא יפגע במערכת היחסים החמה ביניהם ויגרום לטלטלה מיותרת עבור ילדם. פסק הדין מבוסס על עקרון טובת הילד, המהווה שיקול ראשון במעלה בענייני משמורת. על בית המשפט לשקול את השפעת הפרידה על שני ההורים ועל הילד ולשאוף ליצור סביבה יציבה לילד תוך הקלת הקשר עם שני הוריו. במקרה זה, הסכימה השופטת עם החלטת בית המשפט קמא לשמור על הסטטוס קוו באופן זמני, נוכח חוסר היציבות ביחסים והיעדר החלטה כוללת בנושא המשמורת. השופטת הדגישה כי יש לשקול את רצונה של האם להעתיק את מקום מגוריה אל מול ההשלכות האפשריות, לרבות האפשרות שתעבור ללא הילד ותותיר אותו במשמורת האב. כמו כן, השופטת ציינה כי ההחלטה הנוכחית היא החלטת ביניים ואינה מונעת מהאם להעלות את סוגיית שינוי מקום מגוריו של הילד בהליך העיקרי. בקשת רשות הערעור נדחית, והבטוחות הקיימות מוחזרות למבקש. השופט גם התיר לפרסם את ההחלטה, שהפכה לאנונימית כדי להגן על זהות הצדדים המעורבים.