עת"מ 27004-01-11

תקציר

השופט, ד"ר קובי ורדי, הוציא החלטה כללית במאות בקשות דומות המבקשות צווי ביניים שימנעו את הרחקת המבקשים מהארץ עד להכרעה בעתירותיהם. העתירות מערערות על הנוהל החדש לטיפול במבקשי מקלט, שיושם ב-2 בינואר 2011, וטוענות כי אין להחילו רטרואקטיבית על בקשות שהוגשו לפני מועד זה. הנוהל החדש מחמיר יותר ומאפשר דחייה על הסף של בקשות ללא ראיון מקיף. העותרים טוענים כי היא בלתי סבירה ובלתי מידתית. ורדי משרטט את הרקע המשפטי, לרבות הגדרת "פליט" על פי האמנה בדבר מעמדם של פליטים (1951) ועקרון אי-ההחזרה, המונע גירוש של יחידים למדינות שבהן נשקפת סכנה לחייהם או לחירויותיהם. הוא מציין כי גם מי שאינו נופל להגדרת "פליט" אינו צריך להיות מגורש אם נשקפת סכנה לחייהם, ודן בנוהל הישן לטיפול בבקשות מקלט, שהוחלף בנוהל החדש. לאחר מכן מתייחס השופט לבקשות לצווי ביניים וקובע מסגרת להכרעה בהן. הוא מזהה שתי קטגוריות ברורות של מקרים: ראשית, עתירות שהן כמובן חסרות שחר והיו נדחות הן בהליך הישן והן בנוהל החדש, ושנית, עתירות שהן לכאורה מהותיות, המצביעות על סכנה לחייו של העותר אם יגורש. בקטגוריה הראשונה, ורדי מורה לדחות את העתירות על הסף, שכן הן ניסיון להרוויח זמן מסיבות כלכליות או אחרות ואינן מציגות כל ראיה לסכנת חיים. הוא מדגיש כי טענות כלליות ומעורפלות על מצבים מסכני חיים אינן מספיקות וכי על עורכי הדין לבחור בקפידה תיקים עם ראיות לכאורה לסכנה. לקטגוריה השנייה ממליץ ורדי על מתן צווי ביניים וקביעת מועדים לדיון לגופן של העתירות, לרבות השאלות המשפטיות סביב הנוהל החדש. הוא מציין כי במקרים הנופלים בין שני הקצוות הללו, בית המשפט יבחן בקפידה את הראיות והנסיבות הספציפיות כדי להכריע בבקשה לצו ביניים. בנוסף, ורדי מדגיש כי גם במקרים בהם העתירה נדחית, בית המשפט לא יגבה את הוצאותיהם האישיות של עורכי הדין, ומצפה מהם לסנן ולהגיש עתירות רק במקרים המתאימים. לבסוף, השופט עורך בחינה פרטנית של המקרה הספציפי וקובע כי הוא נופל לקטגוריה הראשונה. הוא מציין כי לעותרת, אזרחית גיאורגית, אין מצב אמין של סכנת חיים וכי עתירתה זהה כמעט לחלוטין לעתירותיה שהגיש עורך דינה. לפיכך, יש לדחות את העתירה על הסף מחוסר עילה. ההחלטה מתקבלת בהעדר הצדדים וחתומה על ידי ורדי.