תמ"ש 16507-03-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **רקע עובדתי:** התיק עוסק בבקשה לעיכוב הליכים שהוגשה במסגרת תביעת אבהות. המבקש, אדם שמונה לו אפוטרופוס, עתר לעיכוב ההליכים בטענה בכוונתו להגיש ערעור על החלטה קודמת שדחתה בקשתו למחיקת התביעה על הסף. המשיבה התנגדה לבקשה. **עקרונות משפטיים עיקריים:** 1. **דוקטרינת 'הליך תלוי ועומד' (Lis alibi pendens):** * **הגדרה ותכלית:** בית המשפט מצטט את ההלכה הפסוקה (רע"א 538/19, רע"א 2812/13, רע"א 5642/11) המגדירה את הדוקטרינה כמקנה סמכות לעכב דיון בתובענה כאשר קיים הליך מקביל המעורר שאלות דומות. מטרת הדוקטרינה היא למנוע הליכי סרק, דיון כפול באותן שאלות, חיסכון במשאבי בית המשפט ובעלי הדין, וכן מניעת הכרעות סותרות. * **החלת הדוקטרינה במקרה הנוכחי:** בית המשפט קובע כי הדוקטרינה אינה חלה במקרה זה, שכן לא מתנהל הליך נוסף המעורר שאלות דומות, ואין ערכאה נוספת הדנה בעניינם של הצדדים. לכן, אין חשש ליצירת החלטות סותרות. 2. **עיכוב ביצוע החלטה (לעומת עיכוב הליכים):** * **שיקולים:** בית המשפט מבהיר כי גם אם הבקשה הייתה מכוונת לעיכוב ביצוע ההחלטה מיום 22.1.2025 (ולא עיכוב הליכים כללי), דינה היה להידחות. השיקולים המנחים לעיכוב ביצוע הם סיכויי הערעור ומאזן הנוחות (בע"מ 6577/18, בע"מ 3440/19). * **היעדר הצבעה על סיכויי ערעור:** במקרה הנדון, המבקש לא הצביע על סיכויי הערעור, ולכן לא ניתן היה לבצע את האיזון הנדרש בין השיקולים (ע"א 4825/23). 3. **התערבות ערכאת ערעור בהחלטות לדחות סילוק על הסף:** * **כלל וחריג:** בית המשפט מזכיר את הכלל כי ערכאת הערעור תימנע מהתערבות בהחלטות מסוג זה, אלא במקרים חריגים. חריגים אלו כוללים חשש ממשי לניהול הליך סרק הדורש משאבים יוצאי דופן, או טעות מהותית של הערכאה הדיונית (רע"א 4951/20). * **השלכה על סיכויי הערעור:** לאור כלל זה, בית המשפט מסיק כי גם סיכויי הערעור במקרה זה אינם גבוהים. 4. **פסיקת הוצאות משפט:** * **ברירת מחדל:** בית המשפט מדגיש כי על פי תקנה 152 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט–2018, ברירת המחדל היא פסיקת הוצאות משפט, אלא אם כן קיים טעם מיוחד שלא לעשות כן (ע"א 7627/20). * **חיוב האפוטרופוס בהוצאות:** השאלה המרכזית שהועלתה היא האם ניתן לחייב אפוטרופוס בהוצאות משפט כאשר בקשה שהוגשה באמצעותם נדחתה. בית המשפט קובע כי התשובה היא חיובית. **חידושים משפטיים ופרשנות:** 1. **חיוב אישי של אפוטרופוס בהוצאות משפט:** * **העקרון:** בית המשפט מבסס את חיוב האפוטרופוס באופן אישי על ההלכה הפסוקה לפיה האפוטרופוס "נכנס בנעליו" של האדם שעל ענייניו הוא מונה (תמ"ש 9636-01-18, תמ"ש 68716-01-18). משמעות הדבר היא שהאפוטרופוס פועל במקומו של החסוי, ובמסגרת זו, עלויות ההליך, לרבות חיוב בהוצאות, עשויות לחול עליו באופן אישי. * **פרשנות תקנה 151(א):** למרות שלכאורה תקנה 151(א) מתירה חיוב רק של בעל הדין, בית המשפט מפרש את ההלכה בדבר כניסת האפוטרופוס בנעלי החסוי כמאפשרת חיוב אישי במקרים המתאימים, במיוחד כאשר הבקשה הוגשה על ידי האפוטרופוס עצמו ונכשלה. * **השלכה מעשית:** חידוש זה מהווה הרחבה משמעותית של האחריות המוטלת על אפוטרופסים. הוא נועד להבטיח רצינות ושיקול דעת בהגשת בקשות על ידי אפוטרופסים, ולהגן על הצד השני מהוצאות מיותרות הנובעות מהגשת בקשות שנדחות. **סוף דבר:** הבקשה לעיכוב הליכים נדחתה, הן על בסיס היעדר תחולה של דוקטרינת 'הליך תלוי ועומד', והן בשל אי-עמידה בתנאי עיכוב ביצוע. בנוסף, בית המשפט הטיל חיוב בהוצאות משפט בסך 1,500 ₪ על האפוטרופוס באופן אישי, תוך קביעה כי אין מניעה הלכתית או פרשנית לחייב אפוטרופוס באופן אישי בהוצאות, לאור תפקידו ומעמדו כמי שנכנס בנעלי החסוי. הדבר מהווה חיזוק לשיקול הדעת הנדרש מאפוטרופסים בעת ניהול הליכים משפטיים.