דב"ע נד/19 - 3

תקציר

התובע, נהג במקצועו, תבע את חברת הכימיקלים הנתבעת לפיצויי פיטורים והטבות נוספות, בטענה שהועסק על ידם כנהג במשרה מלאה. הנתבע טען כי התובע הינו קבלן עצמאי. בית המשפט פסק לטובת הנאשם. למרות שהתובע עבד אצל הנתבעת קרוב ל-16 שנים, למעט תקופה קצרה, ועיקר עבודתו הייתה עבור הנתבעת, הראיות הראו כי התובע היה הבעלים של העסק שלו, וסיפק שירותים לנתבעת כגורם חיצוני. עבודתה של התובעת לא הייתה חלק אינטגרלי מעסקי הנתבעת אלא נלווית, והנושא העיקרי של החוזה היה תחבורה, שבוצעה באמצעות רכבי התובעת. התובע נשא גם בהוצאות עסקיו, והוציא חשבוניות לנתבע, מהן נוכו מיסים. זאת ועוד, כוונת שני הצדדים הייתה ליצור מערכת יחסים המבוססת על היותו של התובע קבלן עצמאי. לפיכך, הגיע בית הדין למסקנה כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד, ודחה את תביעות התובעת לפיצויי פיטורים והטבות עובדים אחרות. תחת זאת, חויב התובע לשלם לנתבע 3,000 ₪ בתוספת הוצאות מע"מ.