עב"ל 22879-08-12

תקציר

בבחינת התיק, החליט בית הדין לדחות את הערעור בעניין ההכרה במחלת הריאות של המערער כפגיעה בעבודה, תוך שהוא מקבל את הערעור על הוצאות המשפט. לבית הדין עיקרון ותיק של מתן משקל משמעותי לחוות דעתו של המומחה שמונה על ידי בית המשפט, שכן האובייקטיביות של מומחים אלה נחשבת גבוהה מזו של מי שנשכר על ידי בעל דין. בית המשפט הפנה לחוות דעת של פרופ' קרמר, מומחה למחלות ריאה, וד"ר גפן, מומחה לרפואה תעסוקתית, אשר ייחסו שתיהן את מחלת הריאות של המערערת בעיקר לעישון כבד ולא לחשיפה משמעותית במקום העבודה. ערעורו של המערער, שהתבסס על חוות דעת מומחה חלופית, נקבע כי אינו מספיק, שכן ניתן קדימות לפסקי דין של מומחים שמונו על ידי בית המשפט. בנוסף, בית המשפט לא מצא בסיס לשלוח שאלות הבהרה נוספות למומחה הרפואי, שכן טענות המערערת בדבר חשיפה לפליטות אבק ומתכות תעשייתיות לא הוסכמו ולא הוכחו. לעניין ההוצאות, בית המשפט הכיר בהתנהלותה של המערערת בהגשת ערעורים ובקשות מרובות, דבר שהאריך את ההליכים, אך גם שקל את מצוקתה הכלכלית של המערערת. מאחר שהמוסד לביטוח לאומי הותיר את החלטת ההוצאות לשיקול דעתו של בית המשפט, בוטלו ההוצאות הקיימות שהוטלו על ידי הערכאה הנמוכה יותר, ובכך הוקל הנטל הכלכלי המוטל על המערערת בהיבט זה. בסופו של דבר, לא נפסקו הוצאות משפט נוספות בגין הערעור. החלטה זו ניתנה ביום 20.8.2014, בנוכחות הצדדים, על ידי השופטים היושבים בדין ונציגי הציבור.