ת"א 11797-06-10

תקציר

פסק הדין דן במושג גניבת עין ובהשלכותיו המשפטיות. במקור היה המושג חלק מפקודת הנזיקין, שמטרתו להגן על מוניטין מסחרי כזכות קניינית, אך בהמשך הועבר המושג לחוק הנזיקין המסחריים. פסק הדין מדגיש כי למרות שעוולת גניבת עין כבר אינה תחת פקודת הנזיקין, היא עדיין כפופה לאותה פרשנות ולאותם כללים. כמו כן הוא דן במסגרת הנורמטיבית של גניבת סודות מסחריים, תוך הסתמכות על חוק עוולות מסחריות, דיני עשיית עושר וזכות הקניין, לרבות הגנה על מוצרים רוחניים. בית המשפט מכיר במוניטין כנכס וכזכות יסוד, ומכיר בכך שעוולת גניבת עין מגנה מפני הפקת רווח מהמוניטין של מוצר. השופט מתייחס גם לפסקי דין קודמים של בית המשפט העליון המאשרים את המוניטין כאלמנט של נזק שניתן לפצותו. כמו כן, פסק הדין דן בדרישה לפרטים נוספים בבקשה לגניבת עין וגניבת סודות מסחריים, וקובע כי מטרתם של פרטים נוספים היא להבהיר טענות כלליות ולא לפרט ראיות. השופט דוחה את בקשת הנאשם לפרטים נוספים וקובע את המועד להגשת הגנתם. פסק הדין מעודד את שני הצדדים להתמקד בפתרון הסכסוך ובמתן בהירות.