בג"צ 3871/15

תקציר

העתירה קוראת תיגר על חוקיות מבחני משרד הכלכלה למתן תמיכה כלכלית להורים עובדים או לומדים לטיפול בילדים. העותרים טוענים כי המבחנים פוגעים בשוויון שכן הם מפלים בין בני זוג – שאחד מהם תלמיד כללי והשני תלמיד תורה או בכולל. בית המשפט מסיק כי מטרת המבחנים היא לעודד את השתלבותן של אימהות בשוק העבודה ולהבטיח כי ההורה השני לא יהיה זמין לטיפול בילדים. ההבדל בין תלמיד כללי לבין תלמיד תורה או כולל אינו רלוונטי למטרת הבחינה ואינו מצדיק התערבות שיפוטית. למדינה יש גם שיקול דעת בבחירת האמצעים לקידום מדיניותה, ובית המשפט לא יתערב אלא אם כן הדבר בלתי סביר. למרות שהקריטריונים הנוכחיים אינם עולים בקנה אחד עם התכלית המוצהרת, בית המשפט לא יבטל את הבחינות מכיוון שהדבר עלול להוביל לאפליית תלמידי ישיבות או אברכים. במקום זאת, בית המשפט מציע למדינה לבחון מחדש את המבחנים כדי לענות על מטרתם באופן מיטבי ולצמצם כל אפליה פוטנציאלית. המשנה לנשיאה נאור מציינת גם סתירות מסוימת בטיעוני המדינה, אך מכירה בכך שטענות העותרים הן תיאורטיות והיפותטיות, ללא דוגמאות קונקרטיות לאפליה. היא קוראת למדינה לבחון מחדש את המבחנים כדי לוודא שהם עומדים במטרתם ולצמצם את הפוטנציאל לאפליה על בסיס תוצאות.