י"ס 69766-10-21

תקציר

בית המשפט מקבל את בקשת האב ומורה לאם לחזור עם בתה לאילת, שם התגוררו בעבר, בתוך 14 יום. החלטת השופט מבוססת על מספר שיקולים מרכזיים. ראשית, עזיבתה הפתאומית של האם את אילת ללא הסכמת האב היא גורם קריטי. על פי החוק בישראל, על שני ההורים להסכים על החלטות משמעותיות הנוגעות לילדם הקטין, לרבות שינוי מקום מגוריהם, ופעולה חד צדדית של האם מהווה הפרה של עיקרון זה. השופטת מדגישה כי התנהגות כזו אינה עולה בקנה אחד עם הפסיקה המקובלת, המחייבת שיתוף פעולה הורי לטובת הילד. יתר על כן, היעדר הערכות מקצועיות או חוות דעת לגבי השפעת המהלך מדגיש את הצורך בבחינה מעמיקה של המצב. בית המשפט שם לו למטרה לשים בראש סדר העדיפויות את טובת הילד ואת האינטרסים שלו, מתוך הכרה במשמעות מעורבותו הפעילה של האב בגידולו. השופטת מכירה בשיבושים בשגרת חייה וביחסיה של הילדה שנגרמו כתוצאה מהמהלך, ומדגישה כי יש לשמור על נוכחותו המשמעותית של האב בחייה. בנוסף, השופט מדגיש את האופי החריג של מתן אפשרות להורה להעביר ילד מעיר לעיר ללא הערכה מקצועית, במיוחד בהתחשב במרחק הכרוך כאן – 400 קילומטרים. טענות האם, לרבות שילובו של הילד במסגרת חינוכית, גוברות על חשיבות שמירת הקשר המשמעותי של האב עם בתו. החלטת השופטת מעניקה גם תמיכה מעשית לאם, כאשר האב לוקח על עצמו את האחריות הכלכלית לה ולמעבר הילד חזרה לאילת. זה כולל השכרת דירת שלושה חדרים לאם באותה שכונה כמו קודם, כיסוי כל ההוצאות הנלוות, ונשיאה בעלויות שכר הלימוד בגן של הילד עד שהאם תמצא עבודה. כמו כן, האב ישלם מזונות זמניים בסך 1,250 ₪ וקצבת הילדים של הילד תועבר לאם. כמו כן מאורגנים ביקורים בין האב לבתו. פסק הדין מחייב את המחלקה לשירותים חברתיים בעיריית אילת לספק תסקיר הבוחן את בקשת האם לעבור דירה עם בתה, כדי להבטיח הערכת מצב מקיפה. ההחלטה אינה כוללת צווים הנוגעים לשכר טרחת עורך דין, ושני הצדדים יישאו בהוצאותיהם.