עת"מ 28848-02-15

תקציר

העותרים טענו כי ועדת הערר שגתה בהגדרת מבנים קיימים שאינם חודרים את גבול הכביש, לאחר הריסת החלק החודר לכביש. לגבי חלקה 23 טענו העותרים כי הריסת החלק החודר תותיר חלק קטן מהבית מאחור ולא תאפשר לבנות עליו, אך ועדת הערר אישרה הקמת מבנה חדש במרחק אפס מטרים מהכביש, המהווה סטייה משמעותית. לגבי חלקה 24 טענו העותרים כי אי פתיחת פתחים בקיר האחורי תמנע את השימוש בחדר בקומה השנייה, והיה על ועדת הערר לצדד בחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה של הוועדה המקומית והמהנדס. עוד טענו כי הוועדה העבירה את ההחלטה לבחינה נוספת של הגורמים המקצועיים, וכי ההחלטה אינה סבירה בשל הסכנה לבנייה במרחק אפס מטרים מהכביש. ועדת הערר קבעה כי ההחלטה סבירה ועולה בקנה אחד עם החוק, הפרשנויות סבירות וטענות הפגיעה אינן מבוססות. הוועדה הוסיפה כי הסוגיות שהעלו העותרים היו מוקדמות מדי, שכן לא הוכרעו לגביהן, וההחלטה התקבלה באופן מקצועי לאחר איזון בין האינטרסים. בית המשפט הסכים עם עמדת ועדת הערר וציין כי היא סבירה ודחה את העתירה. העותרים חויבו לכסות את הוצאות המשיבים.