עת"מ 1122/02

תקציר

העותרים, קבלן בניין ושני זוגות, ביקשו צו בית משפט שיחייב את עיריית הרצליה להנפיק להם אישור להעברת ארבע דירות שנבנו על חלקות קרקע שבבעלות העותרים. העירייה סירבה להעניק את האישור בנימוק שהעותרים חייבים בתשלומים שונים, לרבות אגרות תיעול, היטלי הנחת צנרת והיטלי השבחה. עם זאת, בית המשפט מצא כי חובות אלה התיישנו או שלא היו חייבים העותרים. באשר לאגרת התיעול והיטל הנחת הצנרת, קבע בית המשפט כי טענת העירייה בדבר טעות טכנית בחישוב אינה מהווה הצדקה מספקת לתיקון החיוב, מה גם שהעותרים כבר שילמו את חובם וקיבלו היתר בנייה. גם היטלי ההשבחה שדרשה העירייה נמצאו בלתי מוצדקים. לטענת בית המשפט, העותרים לא היו חייבים בתשלום היטל בגין תכנית מתאר משנת 1990 משום שלא היו בבעלותם הקרקע בעת אישור התכנית. כמו כן, העירייה לא פעלה בהתאם לנהלים הנאותים לגביית ההיטל. בית המשפט דן גם בשאלה מיהו הבעלים החוקיים של הנכס לצורך תשלום היטל ההשבחה והגיע למסקנה כי העותר, הוא בעל הבעלות השוויונית, ולא הבעלים הרשומים כפי שנטען על ידי העירייה. העירייה חויבה להנפיק את תעודת האישור לעותרים, לשלם את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי דין.