ע"א 45709-07-19

תקציר

הערעור מערער על פסק דין של בית המשפט המחוזי הדוחה תביעה של בנק נגד לקוחו, עו"ד לוגסי, בנימוק שהחוק אוסר עליה. השופט פסק מבלי לשמוע את ראיות הצדדים. לאחר בחינת פסק הדין וטיעוני הצדדים, מוצא שופט הערעור כי היה על בית המשפט המחוזי לשמוע את הראיות. לפיכך מוחזר התיק לבית המשפט המחוזי לדיון מלא. השופטת מציינת כי יש ממש בטענת המערער כי על המשיב מוטל נטל ההוכחה לקבוע כי התביעה חסומה על פי דין, והדבר היה צריך להתנהל בדרך הרגילה – תוך מתן הזדמנות לשני הצדדים להציג את ראיותיהם בצורה מסודרת. זאת ועוד, השופטת מסכימה עם טענת המערערת כי עילת התביעה קמה בחודש דצמבר 2004 - המועד בו לא עמד המשיב בתשלום הסופי על פי הסכם פשרה - ולא בשנת 1999 כאשר המשיב חתם על ערבות והודעה לערב. השופטת מדגישה כי ההסדר בין המשיב לבנק מהווה הודאה בחוב של המשיב. עוד מציינת השופטת כי המחלוקת באשר למועד שבו התגבשה עילת התביעה מחייבת שמיעת חומר הראיות. לבסוף, מדגישה השופטת כי קביעתו של בית המשפט המחוזי כי חלק מהתביעה (הנוגעת לשכר טרחה) לא התיישנה, אינה נכונה, והיה מקום לשמוע את הראיות כדי לקבוע את המועד המדויק שבו הפכה התביעה להתיישנה. לפיכך הערעור מתקבל, פסק דינו של בית המשפט המחוזי נדחה, והתיק מוחזר לדיון מלא.