רע"א 6793/08

תקציר

במקרה דנן, החליטה ערכאת הערעור לדחות את ערעורו של לואר בעניין סירובו של בית המשפט המחוזי ליתן סעד זמני, תוך שהוא מצדד בהחלטה הראשונית מטעמים פרוצדורליים. גם טענותיו של לואר בדבר כשלים פרוצדורליים נדחו, ועל כן נדחה הערעור שהתייחס להיבט זה. עם זאת, בנושא שכר הטרחה, לואר הצליח חלקית. בית המשפט הפחית את שכר טרחת עורך הדין שהוטל על לואר לטובת וואו מ-65,000 ₪ בתוספת מע"מ ל-30,000 ₪ בתוספת מע"מ, תוך הכרה בכך ששכר הטרחה הראשוני שנפסק היה גבוה מדי בהתחשב בהקשר של התיק, שכלל הליכי ביניים שהוכרעו ללא שימוע בעל פה או תשאול מצהירים. ערכאת הערעור הדגישה כי הוצאות המשפט צריכות להיות סבירות ומידתיות, ולהימנע מהטלת הוצאות עונשיות אלא אם כן הדבר מוצדק על ידי התנהלות בלתי ראויה במהלך ההליך. בנוסף, נדחתה טענתה הפרוצדורלית של לואר כי ההחלטה התקבלה ללא מלוא יכולתה להגיב, שכן היא אכן התייחסה כראוי לטענותיה של ואו. כתוצאה מכך, לא היה עיוות דין. לא נפסקו הוצאות נוספות למי מהצדדים בהליך הערעור מעבר לאמור.