עע"מ 8759/06

תקציר

מדובר בעתירה לסעד זמני על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה שדחה עתירה נגד הפקעת קרקעות וצווי הריסה בכפר מנדא. המבקשים, שבבעלותם קרקע המיועדת לצורכי ציבור על פי תכנית מאושרת משנת 2002, ערערו על ההפקעה, על היעדר פיצויים וביקשו להכשיר בנייה בלתי מורשית. בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את העתירה בשל שיהוי של ארבע שנים בערעור על התוכנית ופעולות בנייה בלתי מורשות, שהעידו על היעדר ניקיון פרוצדורלי. המבקשים ערערו בטענה כי הפקעת קרקע ללא פיצוי פוגעת בזכויותיהם וערערו על עמדת בית המשפט ביחס לבנייה בלתי חוקית. עם זאת, בקשתם לסעד זמני התמקדה רק בחלק מהמשיבים המקוריים, תוך התעלמות מדרישות פרוצדורליות. ערכאת הערעור הדגישה את האינטרס הציבורי בקיום דיני התכנון, וציינה כי המבקשים בנו שלא כדין על קרקע המיועדת לצורכי ציבור והמשיכו לעשות כן גם לאחר הוצאת צווי הריסה. הוא הדגיש את התקדים השלילי של הכשרת עבירות בנייה בדיעבד וציין דחיות קודמות של ניסיונות לגליזציה על ידי המבקשים. נוכח האינטרס הציבורי באכיפת החוק ובביצוע פסקי דין, סיכויי ההצלחה בערעור נחשבו נמוכים. משכך, נדחתה הבקשה לסעד זמני, תוך שהיא מאשרת את הצורך לאכוף את דיני התכנון ולהטיל הוצאות על המבקשים.