ע"א 10566/05

תקציר

בסכסוך משפטי בו היו מעורבים מספר צדדים, בהם אמיר חברה להנדסה ומסחר בע"מ (אמיר) ודוד שלג (המערער), חזר בית המשפט לערעורים על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר הורה לאמיר לפצות את שלג בגין פציעות שנגרמו כתוצאה מנפילת מתקן הרמה נייד. ערעורה של המערערת התמקד בעיקר בפיצויים שנפסקו, בעוד אמיר חלק הן על הטלת האחריות והן על הנזקים. בתחילה מצא בית המשפט המחוזי את נדב, מפעיל שנשכר לניקוי זכוכית, ואת אמיר התרשלו בשל הפעלתו הלקויה של המכשיר על ידי נדב והדרכתו הלקויה של אמיר. בית המשפט החיל את כלל "העדות העצמית", בהנחה שנסיבות רשלניות העדיפו את טענת המערער. עמיר ערער על כך וטען כי ניתנו הוראות מבצעיות מספקות, אך נדב לא הזכיר כל פגם בהוראות. כמו כן, בית המשפט פטר את קיטל נכסים, מעסיקתה של סנו, והמבטחת שלה מאחריות בשל היעדר רשלנות תורמת מוכחת או הפרות סטטוטוריות. לאחר עיון מצא בית הדין לערעורים כי לא התקיים אף אחד מהתנאים לכלל "עדות עצמית". הם קבעו כי אין ראיות חותכות לרשלנותו של אמיר, בהינתן ההוראות והמדריך שסופקו, וקבעו כי נדב אחראי לשמירה על הנחיות הבטיחות. משכך, התקבל ערעורו של אמיר ושחרר אותו מאחריות כספית, ואילו ערעור המערערת תיקן מעט את הפיצוי בגין כאב וסבל, מבלי לפגוע בקיטל נכסים. בכך פוטר אמיר מפיצויים, תוך התאמה של סכום הפיצוי בגין רשלנותו של נדב.