פש"ר 9259-01-12

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת החייב להאריך צו הפטר קודם. החייב לא הביא ראיות מספיקות לשינוי נסיבות מהותי או לגילוי עובדות חדשות המצדיקות חריגה מסופיות פסק הדין הקודם. כמו כן, בית המשפט מצא כי החייב הסתמך על הסכם עם הנושה שקדם לצו ההפטר המקורי במספר שנים, אשר לא הוזכר בדיונים ולא היווה שינוי נסיבות. החייב גם לא העלה כל ראיה או תצהיר לתמיכה בטענותיו, אלא הסתמך על דברים שנאמרו בדיונים קודמים, שלא העידו על כוונה להוציא את הנושה מצו ההפטר. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי פסק הדין הסופי, שניתן בנוכחות החייב ובאי כוחו, ציין בבירור את הדרת הנושה, ושתיקת החייב באותם הליכים העידה על קבלתו. ככלל, בית המשפט לא ראה סיבה לסטות מהצו המקורי ואף פסק הוצאות לנושה, והורה לחייב לשלם 5,000 שקל. פסק הדין הדגיש את עקרון הסופיות בדיונים ואת החשיבות של הבאת כל המידע הרלוונטי במהלך ההליך המשפטי.