ת"א 306/99

תקציר

פסק דין זה דן בשתי תביעות נפרדות של מר אהרן פוקס כנגד שלושה נתבעים: הדר חברה לביטוח בע"מ, אבנר חברה לביטוח נפגעי רכב בע"מ והפניקס חברה לביטוח בע"מ. התביעה הראשונה נוגעת לשתי תאונות דרכים שאירעו בשנת 1998, בהן נפגע התובע. התביעה השנייה נוגעת לתאונת דרכים נוספת שהתרחשה לכאורה בשנת 2007. התובע, יליד 1956, היה עצמאי ובעל חברה יחד עם שני שותפים. אשתו של התובע, אורלי פוקס, ילידת 1959, הייתה אף היא תובעת שותפה. פסק הדין מתייחס תחילה לשתי התאונות שאירעו בשנת 1998. הוא מתאר את פגיעותיו של התובע, את הטיפולים הרפואיים שלו ואת מצבו הנוכחי, ומציין כי הוא סובל מליקויים קוגניטיביים קשים וזקוק לטיפול מתמיד. בית המשפט ממנה מומחים להערכת נכותו של התובע ולקביעת היקף צרכיו הסיעודיים, תוחלת החיים ואובדן כושר ההשתכרות שלו. באשר לתאונה הראשונה, פסק בית המשפט לתובע פיצוי בסך 100,000 ₪ בגין נזקיו. בתאונה השנייה מחשב בית המשפט את הפסדי התובע, לרבות הפסדי הכנסה בעבר ובעתיד, הפסדי פנסיה, הוצאות סיעוד, סיוע לזולת, שכר אפוטרופוס, התאמות דיור, הוצאות ניידות, הוצאות רפואיות ונזקים לא ממוניים. סך הפיצויים בגין התאונה השנייה נקבע על 13,456,000 ₪. עם זאת, מאחר והתאונה הוכרה כתאונת עבודה, התובע מקבל מהמוסד לביטוח לאומי תגמולים, אשר מנוכים מסכום הפיצוי. לאחר הניכויים, תביעת התובע בגין התאונה השנייה כמעט ובוטלה. לאחר מכן דן בית המשפט בזכאותו של התובע לקבל 25% מסכום הנזק שנקבע. מוסבר כי על פי סעיף 330(ג) לחוק הביטוח הלאומי, התובע יכול לקבל אחוז זה אם למוסד לביטוח לאומי יש זכות לשלם לצד שלישי, ואם תגמולי המוסד מהווים 75% או יותר מהפיצוי שנפסק. פציעתו של התובע הוכרה כתאונת עבודה, אך מאחר שהרכב בו השתמש לא היה בבעלותו או מבוטח על ידי מעסיקו, בית המשפט פוסק כי הוא זכאי ל-25% מסך נזקיו. פסק הדין מתייחס גם לתביעת אשתו של התובע לסיוע שניתן לבעלה, הכרה בהפסדיה וקביעת פיצוי בסך 258,000 ₪ לתקופה שבין 1998 לשנת 2000 ו-30,000 ₪ בגין שכר טרחת עורך דין. לבסוף, בית המשפט פונה לתאונה השלישית, שהתרחשה לכאורה בשנת 2007. התובע טוען כי נפגע בחניון, אך הנתבעת, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, מכחישה את התרחשות התאונה. בית המשפט פוסק לטובת הנתבע וקובע כי התובע לא הביא ראיות מספיקות להוכחת נסיבות התאונה. לפיכך, התביעה נגד הפניקס חברה לביטוח בע"מ נדחית, והתובעים נדרשים לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪. בסיכומו של דבר, נפסק לתובע 100,000 ₪ בגין התאונה הראשונה ו-25% מסכום של 13,456,000 ₪ בגין התאונה השנייה, בניכוי הסכומים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי. אשתו של התובע מקבלת עבור תביעתה 258,000 ₪, והתביעה השלישית נדחית. הנתבעות הדר ביטוח ואבנר רכב אחראיות לתשלומים אלה.