ע"מ 1183/05

תקציר

פסק הדין דן בהגדרת "הכנסה" לפי סעיף 64א לפקודה ובשאלה האם יש לראות ברווח הוני ככזה. בית המשפט מצדד במשיב, וטוען כי עקרונות חשבונאיים וחוקי מס שונים ובלתי תלויים זה בזה, במיוחד כאשר קיימת אפשרות שהראשון ינוצל להקטנת ההכנסה החייבת או לעכב תשלומי מס. לפיכך, רווחי הון שנרשמו על ידי חברות אחזקה אינם צריכים להיחשב כהכנסה לצורכי מס, שכן הם אינם מוזכרים במקורות המפורשים המוגדרים כהכנסה בפקודה. מסקנה זו נתמכת גם בכך שהוראת חלוקת הדיבידנד בפקודה מתייחסת רק לדיבידנדים המחולקים מהכנסתה החייבת של חברה, להבדיל מרווחי הון. מכאן, שיש למסות את הדיבידנדים שקיבלו המערערים מאחר שאינם מהווים כפל מס, והערעורים על שומות המשיב נדחים. כן נדרשים המערערים לכסות את הוצאות המשיב, לרבות שכר טרחת עורך דין, בסך 50,000 ₪.