ע"א 595/89

תקציר

בפסק דין זה העניק אב לבתו מתנה ללא תנאי בעלות בדירה, שנרשמה על שמה. בשל מחלתה של הבת, היא הסכימה להחזיר את הדירה לאביה וחתמה על ייפוי כוח נוטריוני, המסמיך אותו להעביר את הדירה או למסור אותה כראות עיניו. עם זאת, בהמשך שלח האב מכתב בו הכריז על ייפוי הכוח כבטל והחזיר את הזכויות בדירה לבתו. הבת נפטרה, ובעלה וילדיה הגישו בקשה לצו ירושה. בית המשפט המחוזי הורה על רישום הדירה על שם יורשי הבת, תוך הכרה בזכות החייבת של האב בדירה אך גם בוויתור שלו לאחר מכן על זכות זו. בית המשפט העליון קיבל החלטה זו ודחה את ערעור ההורים, בקובעו כי מתנת האב לבתו הייתה ללא תנאי וכי הוא ויתר על זכויותיו כדין. עוד הדגיש בית המשפט כי לייפוי הכוח תפקיד כפול, והוא משמש הן כאישור והן כמכשיר לעסקת המתנה. זאת ועוד, ביטול ייפוי הכוח על ידי האב נחשב כדין, שכן הוא נועד להבטיח את זכויותיו וניתן לביטולו על ידו. פסק הדין הכיר בזכותו המחייבת של האב בדירה, אך הגיע למסקנה כי הוא ויתר על זכות זו במעשיו. לבסוף נלקחו בחשבון הקשר המשפחתי וקבלת הוויתור על ידי הבת, ובית המשפט קבע כי הערעור אינו ראוי. כך, הדירה תירשם על שם יורשי הבת, והמשיבים חויבו בהוצאות בסך 10,000 ₪ מהמערערים.