ב"ל 64616-05-19

תקציר

התובע, שהיה עצמאי, טען כי עבר תאונת עבודה ביום 15.11.2016 והגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי הנתבע להכיר בו כעובד שנפגע. הנתבעת דחתה את התביעה, והתובעת ערערה לבית הדין לעבודה. הדיון נסב סביב השאלה האם הייתה תאונת עבודה כהגדרתה בחוק, ובפרט אם הייתה "תאונה" במהלך עבודתו של התובע. השופט פירט את גרסותיו הלא עקביות של התובע והעד היחיד, ד"ר אבו מדיגם, לאירועים שהובילו לפציעה, וציין כי לא היו עדים נוספים לאירוע הנטען בנושא. המסמכים הרפואיים לא תמכו בטענות התובע והכילו סתירות וחוסר עקביות, וההתייחסות הראשונה לתאונת עבודה הייתה כמעט חודש לאחר התאונה הנטענת. השופט הגיע למסקנה כי התובע לא הצליח להוכיח כי האירוע הנטען התרחש, ולכן התביעה נדחתה. בנוסף, התביעה נדחתה גם בשל התיישנות שכן הוגשה למעלה משנה לאחר דחיית התביעה. התובע חויב לשלם לנתבע הוצאות בסך של 1,500 ₪. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על פסק הדין בתוך 30 יום.