ע"א 4160/13

תקציר

הערעור מתייחס למספר שומות מס שהוצאו למערערת, חברת סלע נגב לעבודות עפר, לשנים 2002-2004, לאחר פסילת ספריה. המערערת ביצעה שני פרויקטים גדולים בשנים הרלוונטיות. לקראת סוף שנת 2004 בדק נציב מע"מ באר שבע את המערערת והחליט לפסול את ספריה, להוציא שומות חדשות ולהטיל עליה קנס מינהלי. פקיד השומה גם פסל את פנקסי המערער והוציא שומות מס הכנסה חדשות. המערערת ערערה על החלטות אלה בבית המשפט המחוזי, שקיבל חלקית את טענותיה. הן המערער והן המשיבים ערערו לבית המשפט העליון, בשבתו כערכאת ערעור. בית המשפט העליון קיבל את טענת המערערת כי לבית המשפט המחוזי לא הייתה סמכות להורות על הוצאת שומת עסקה לצרכי מע"מ לשנת 2004, שכן לא הוצאה שומה כזו על ידי המפקח על מע"מ ולא ניתנה למערערת הזדמנות נאותה להתגונן. כתוצאה מכך, החלטת בית המשפט להגדיל את הקנס המינהלי שהוטל על המערער הפכה למיותרת. בית המשפט דחה את טענות המערערת בדבר פסילת ספריה לשנת 2004 והקנס המינהלי שהוטל עליה, בקובעו כי הספרים נפסלו כדין בשל ליקויים רבים, וכי הקנס הוטל כראוי נוכח התנהלותו הבלתי חוקית השיטתית והמכוונת של המערערת. באשר לחשבוניות שהגישה המערערת לשנת 2003, קבע בית המשפט העליון כי אין להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי כי זויפו, אך החלטתו להכיר בהוצאות הנובעות מהן הייתה נכונה. לבסוף, בית המשפט לא מצא פגם בקביעתו של בית המשפט המחוזי לקבוע את שיעור הרווח הגולמי של המערערת לשנת 2004 על 12.5%. קביעה זו התבססה על הצלחתה החלקית של המערערת להוכיח את הפסדיה, ואומדן בית המשפט נעשה בהיעדר נתונים מדויקים שמסר המערער. לפיכך התקבל הערעור באופן חלקי, והערעור שכנגד נדחה.