ת"א 64654-07-20

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את התביעה נגד פבלו לפירעון חובות החברה. ההחלטה מתבססת על מספר גורמים. ראשית, בית המשפט מצא כי אין בסיס משפטי לחייב את פבלו בגין חובות החברה משום שאינו בעל מניות, ולכן חל עקרון האישיות המשפטית הנפרדת. פבלו מחזיק רק ב-1% ממניות החברה באמצעות חברה אחרת, בעוד שאדם נוסף, רינט, מחזיק ב-99% הנותרים. התובע לא סיפק ראיות מספיקות כדי להרים את מסך התאגיד ולקבוע כי רינט היה רק "איש קש" עבור פבלו. כמו כן, בית המשפט קבע כי פבלו אינו יכול להיחשב כ"בעל שליטה" כהגדרתו בחוקים הרלוונטיים, ולכן לא ניתן להטיל עליו אחריות אישית לחובות החברה, לרבות ארנונה שלא שולמה. בנוסף, קבע בית המשפט כי לא ניתן לבסס את אחריותו של פבלו בגין רשלנות או אי קיום חובת תום לב, שכן התובע לא הוכיח כי פבלו חב לו חובת זהירות אישית. גם טענת התובעת כי אי תשלום ארנונה על ידי החברה מהווה אשמה אישית סובייקטיבית מצד פבלו נדחתה, שכן בית המשפט פירש את מושג חוסר תום הלב כסובייקטיבי ולא אובייקטיבי. בסיכומו של דבר, בית המשפט מצא כי התובע לא הביא ראיות מספיקות כדי להטיל על פבלו אחריות אישית לחובות החברה, ולכן התביעה נגדו נדחתה. בעקבות זאת הורה בית המשפט לתובע לשאת בהוצאות המשפט של פבלו, שנקבעו על סך 7500 ₪.