עמ"נ 56266-08-19

תקציר

אזרחית ניגריה שנכנסה לישראל באשרת תייר והגישה בקשת מקלט מדיני על רקע נטייתה המינית, ערערה על החלטת בית הדין לעררים לדחות את בקשתה ולהטיל עליה אגרות בסך 5,000 שקל. היא ביקשה מבית המשפט לפסוק על שחרורה ממעצר, כניסתה לישראל ולהעניק לה מקלט מדיני. לחילופין, היא ביקשה לבחון מחדש את עניינה או להחיל את עקרון "אי ההרחקה", שיוביל לשחרורה ולרישיון שהייה. המבקשת טענה כי נרדפה בניגריה בשל נטייתה המינית ועמדה בפני השלכות חמורות. בית המשפט בחן את הבקשות לפטור מתשלום אגרות והפקדת ערבות לצורך הערעור. נמצא כי המבקשת לא הוכיחה אי יכולת כלכלית, מה גם שהיה לה ייצוג משפטי יקר ללא כל ניסיון מוכח לממן את ההליך בעצמה. זאת ועוד, סיכויי הצלחת ערעורה היו מוטלים בספק, שכן החלטת ערכאת הערר הייתה מקיפה ומנומקת, וערכאת הערעור נמנעת בדרך כלל מלהתערב במקרים כאלה. לפיכך, דחה בית המשפט את הבקשה ודרש כי האגרות והפיקדון ישולמו עד למועד שנקבע. ההחלטה, שלא כללה את פרטי המבקש, הותרה לפרסום.