רע"א 4385/04
פסק-דין עליון
תקציר
בתיק מורכב זה, שעסק בטענות לרשלנות רפואית, דחה בית המשפט המחוזי בירושלים תחילה חלק ניכר מהתביעות הן נגד בית החולים אל-מקאסד והן נגד מדינת ישראל, מה שהוביל לערעורים רבים. המערערים האשימו את מקאסד בכך שלא הציע דילול עוברים או טיפול בסטרואידים, ולא ביצע ניתוח קיסרי, וכן טען לטיפול רפואי רשלני ולהעסקת צוות רפואי ללא רישיון. לטענתם, המדינה כשלה בתפקידה בכך שאפשרה למקאסד לפעול ללא אישור מתאים והעסיקה רופאים ללא רישיונות המתאימים לישראל. מקאסד ערער נגדית, וערער על חלק מהתביעות שהתקבלו נגדם. במהלך המשפט, חוות דעת מומחה מטעם מקאסד הפנתה למכתב חסוי, אותו ביקשו המערערים לעיין בו. בקשה זו נדחתה תחילה בשל מעמדה החסוי כתכתובת פנימית, אך בערעור קבע בית המשפט כי המסמך חיוני לשקיפות בהערכת עדויות מומחים. פסק הדין קיבל גם את הערעור בעניין "כלל השנים האבודות", המאפשר למערערים לתקן את תביעתם, ובכך שיקף תקדים משפטי שניתן לאחרונה בנושא תחולה רטרוספקטיבית. עם זאת, התביעה נגד המדינה נדחתה בסופו של דבר, שכן בית המשפט לא מצא קשר סיבתי ישיר בין מחדלים מנהליים לבין תוצאות קליניות. בפסק הדין הודגש כי למרות שבית החולים העסיק רופאים בעלי רישיון זר, הם היו בעלי הכשרה מקצועית, ומעמדה הייחודי של מזרח ירושלים מחייב התייחסות מיוחדת לפעילות בית החולים. ההחלטה חיזקה את הצורך בפיקוח רגולטורי טוב יותר מבלי לסבך את המדינה באחריות נזיקית, לפעול למען צדק מבלי להטיל נטל בלתי נשלט על אספקת שירותי בריאות בהקשרים שיפוטיים שנויים במחלוקת.
רע"א 4385/04 נ' פ' נ' בית החולים מקאסד, עליון (21.8.2007)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.