ב"ל 59887-07-21

תקציר

התובע, עובד שביצע ניתוחי צוואר בעת שעבד עם כלים רוטטים במחלקת אחזקת הרשת בין השנים 1992-2004, תבע את מעסיקו בגין פגיעה בעבודה שנגרמה כתוצאה ממיקרוטראומה. עוד טען התובע כי עבודתו במחלקות תחזוקת הרשת והפיקוח על הרשת כללה ניתוחי צוואר נוספים שגרמו למיקרוטראומה. הנתבעים הכחישו כי ניתוחי הצוואר של התובע במחלקות אלו היוו מיקרוטראומה. הם טענו כי עבודתו כרוכה בהחזקת תנוחה סטטית לא נוחה, ולא בתנועות החוזרות ונשנות הנדרשות ליצירת מיקרוטראומה. בית המשפט בחן את אופי ותדירות תנועותיו של התובע בשתי המחלקות. באשר למחלקת אחזקת הרשת, הודה התובע כי צווארו היה מוטה הצידה תוך כדי עבודה עם מותחנים, וכי ציוד הרמה דרש תנועות צוואר מזדמנות כדי לפקח על הבטיחות. בית המשפט קבע כי פעולות אלה אינן מהוות תנועות חוזרות, רציפות ותכופות, אלא תנוחה סטטית לא נוחה. עבור מחלקת הפיקוח על הרשתות, עבודתו של התובע כללה השגחה על עובד אחר על עמוד חשמל. בית המשפט מצא כי עבודה זו דרשה תנועות צוואר מזדמנות אך לא בתדירות וברציפות. התובעת ביצעה גם מטלות אחרות במחלקה זו, אך בית המשפט מצא כי הן לא כללו תנועות צוואר חוזרות ונשנות. במקום זאת, משימות אלה דרשו ניתוחי צוואר לסירוגין ותנוחות לא נוחות. בית הדין הגיע למסקנה כי התובע לא ביסס תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה באמצעות מיקרוטראומה בגין ניתוחי הצוואר שביצע בשתי המחלקות, למעט הניתוחים המוסכמים בכלים רוטטים. השופט החליט לפסוק בנפרד על הפעולות האחרונות. מכאן, שבית המשפט קבע כי תביעתו של התובע בגין מיקרוטראומה, בגין ניתוחי הצוואר המתוארים שלו, לא צלחה.