ע"פ 33944-10-11

תקציר

הסוגיה המרכזית בערעור זה היא מהימנותם של העדים בבית משפט קמא. המערער מקווה להפוך את ממצאיו ומסקנותיו של בית משפט קמא, אך ערכאת הערעור אינה ששה להתערב בהחלטותיו של בית משפט קמא, אשר התרשם באופן בלתי אמצעי מעדויות העדים. בית משפט קמא שקל בכובד ראש את עדויות עדי התביעה וההגנה, והסביר מדוע הוא מעדיף את הראשון. המערער לא הצליח להביא סיבה משכנעת מדוע המתלוננת משקרת לגביו, ואמירותיו שלו בגדו בהלך רוחו. עדותה של המתלוננת הייתה עקבית ואמינה, חרף היסוסים וסתירות בפרטים שוליים, ונתמכה בהודאתו של המערער עצמו. טענות ההגנה לפיהן המתלוננת אחראית לתקיפות או כי בוצעו מחדלי חקירה לא היו משכנעות. ככלל, הראיות תומכות במסקנתו של בית משפט קמא כי המערער אשם באישומים נגדו. ערכאת הערעור מקבלת את פסק דינו של בית משפט קמא ודוחה את הערעור, תוך שהיא מאשרת את הרשעתו של המערער.