המ"ש 15868-06-25

תקציר

ניתוח משפטי זה מתמקד בדחיית בקשה על סמך מסמך בית המשפט שהוגש, תוך הדגשת עקרונות משפטיים מרכזיים והיבטים פרוצדורליים. **עקרון משפטי מרכזי: עמידה בזמנים וציות פרוצדורלי** הנושא המרכזי של ההחלטה סובב סביב אי עמידתו של המבקש בלוחות הזמנים המשפטיים שנקבעו ובדרישות הפרוצדורליות. בית המשפט מדגיש כי בקשות לעיון חוזר או ערעור יש להגיש בתוך פרקי זמן קצובים, וכל עיכוב מחייב הצדקה המבוססת על נסיבות חריגות. * **השלכות של עיכוב בבקשה:** העיכוב של המבקש בהגשת הבקשה, שצוין כיותר משלושה חודשים לאחר המועד האחרון, הוא גורם משמעותי לדחייתה. בית המשפט קובע במפורש כי המבקש לא הביא טענה סבירה להצדקת עיכוב זה. * **בסיס סטטוטורי לתוצאות:** מצוטט סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע כי עם תשלום דו"ח (קנס), המבקש נחשב כמי שהודה, הורשע וריצה את עונשו. הדבר מדגיש את סופיותם של תשלומים אלה ואת התנאים המחמירים לביטולם. **חידוש משפטי/יישום פסיקה** בית המשפט מסתמך על פסיקה מבוססת כדי לחזק את החלטתו, ומדגים יישום עקבי של עקרונות משפטיים במצבים דומים. זה משמש לחיזוק תקדימים משפטיים קיימים ולהנחיית פסקי דין עתידיים. * **נסיבות חריגות להארכה:** הניתוח מתבסס על מספר מקרים (ע"א 2096/07 ציפורה כוכבי נ' מדינת ישראל, ע"א 8927/07 אבו עסב נ' מדינת ישראל, ע"א 7839/08 קורנפלד נ' מדינת ישראל, וע"א 9540/08 עופר מוסברג נ' מדינת ישראל) המתירים הארכת מועדים רק ב"מקרים חריגים וחריגים". מקרים אלה מאופיינים במצבים בהם המבקש באמת לא ידע על ההליכים התלויים ועומדים. המקרה הנוכחי נחשב כלא נופל בגדר החריגים הצרים הללו. * **תפקידו ונטל ההוכחה של בית המשפט:** בית המשפט מבהיר כי אין זה מתפקידו לחקור את נסיבות תשלום הקנסות. על המבקש מוטל הנטל לספק ראיות והצדקה לכל עיכוב או ערעור על ההליך. כישלונו של המבקש להתייחס לתשלום עצמו בבקשתו מודגש כמחדל משמעותי. * **טענות לא עקביות וחולשה מהותית:** טענותיו הסותרות של המבקש בדבר ידיעתו על הדו"ח וזהות הנהג משמשות כדי להוכיח את חוסר הצדקה להגנתו. בית המשפט מפנה למקרים כגון ע"א 8427/17 אמנון סאלם וע"א 2754/12 ביסמוט נ' מדינת ישראל כדי להמחיש כי תצהירים מעורפלים או בלתי מבוססים, במיוחד אלה הטוענים כי אדם אחר נהג, אינם מספיקים כדי להוכיח עיוות דין. * **חשד למניע פסול:** עיתוי הבקשה, שהוגש רק לאחר שהמבקש נדרש לנקוט באמצעים מתקנים (למשל, קורס), מעלה חשד כי מטרתה העיקרית של הבקשה היא להתחמק מאמצעים אלה ולא לטפל בעבירה משפטית אמיתית. טענה זו נתמכת בפסיקה, כגון ע"פ 51587-11-18 אחמד חמדאן נ. מדינת ישראל, המצביעה על דפוס נפוץ של הגשת בקשות מסוג זה כאשר "חרב הפסילה" קרובה. * **מהימנות הראיות:** בית המשפט קובע באופן נחרץ את מהימנותן ודיוקן של "מצלמות א3" בהליך הפלילי, תוך שהוא מצטט את ע"א 690-04-20 מדינת ישראל נ' נסארה חסן. זה סותר ישירות כל טענה פוטנציאלית של המבקש לגבי תקפות הראיות. **מסקנה על הבקשה** בית המשפט מסיק כי הבקשה נעדרת עילה מספקת כדי להצדיק הארכת מועד המשפט, שלא לדבר על להצדיק ביטול הרשעה. אי המצאת מסמכים מתאימים (תעודת מסירה), עיכובו בהגשת הבקשה, טענותיו הלא עקביות והיעדר נסיבות חריגות תורמים כולם לדחיית בקשתו. ההחלטה מחזקת את החשיבות של סדירות הליכים ופעולה בזמן בהליכים משפטיים.