ת"ק 64133-02-23

תקציר

הדיון בבית המשפט התמקד בתיק הונאה של שימוש לרעה בשירות תשלומים על ידי תובע, אשר הונה לשלם מספר פעמים עבור נכס להשכרה שאינו קיים. חרף טענות הנתבעת (נותנת שירותי התשלום) כי הסדר השימוש לרעה לא חל, מצא בית המשפט כי המקרה נופל תחת הסדר כשל תמורה כאמור בחוק שירותי תשלום, תשע"ט-2019. חוק זה מציע הגנת הצרכן מפני חיובים בלתי מורשים כאשר שירותים או סחורות אינם מסופקים. הנתבע כבר קיבל כי היה כשל בתמורה לתשלום הראשוני, אך טען לאחריות בגין חיובים מאוחרים יותר שנעשו במרמה. בית המשפט דחה זאת, תוך שהוא מציין את אחריותם של נותני שירותי התשלום למניעת שימוש לרעה, ומצא את הנתבעת אחראית לכך שלא נקטה פעולות סבירות כדי למנוע או להחזיר את עסקאות המרמה. למרות רשלנותה של התובעת, קבע בית המשפט כי הנתבעת לא הוכיחה כראוי כי אין ביכולתה למנוע את העסקאות באמצעים סבירים. לפיכך, חויבה הנתבעת להשיב לתובע את כל החיובים, בתוספת הוצאות משפט, תוך שימת דגש על כוונת הגנת הצרכן שבחוק שירותי תשלום. פסק הדין ניתן ללא נוכחות הצדדים, וניתן להגיש ערעור בתוך 15 יום.