בש"פ 2201/11

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פרי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את המערער, המואשם בשורה של עבירות מין בבן דודו, עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. החלטת בית המשפט המחוזי התקבלה. המערער מואשם בשורה של עבירות מין כלפי בן דודו, לרבות אונס, ניסיון מעשה סדום ומעשה מגונה. מעשים אלה התרחשו לכאורה על פני תקופה של כשבע שנים, תוך ניצול הקרבה המשפחתית בין השניים והתלות הרגשית של המתלוננת במערער. בית המשפט מצא כי קיימות די ראיות לכאורה כדי לתמוך בהאשמות, חרף טענות המערער בדבר סתירות בגרסת המתלונן לאירועים. בית המשפט גם אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר לעצור את המערער, והסכים כי הוא מהווה סכנה לציבור, ובפרט לקטינות, בשל חוסר יכולתו לכאורה לשלוט בדחפיו ובראייתו המעוותת את מערכת היחסים. חלוף הזמן שחלף מאז המעשים הנטענים, כשש שנים, והיעדר אישומים נוספים בעבירות מין, נלקחו בחשבון אך לא גברו על החשש מפני מסוכנותו של המערער לחברה. זאת ועוד, בית המשפט הכיר בעוגמת הנפש ששחרורו של המערער עלול לגרום למתלונן ובנזק הנפשי הפוטנציאלי, אשר יחד עם הערכת שירות המבחן את מסוכנותו של המערער, הצדיקו את המשך מעצרו. הערעור נדחה, והמערער יישאר במעצר עד תום ההליכים המשפטיים.