עפ"ג 36573-01-18

תקציר

עניינו של הערעור בחומרתו של עונש של שבעה חודשי מאסר שנגזר על המערער בגין החזקת נשק שלא כדין, שלטענת המערער מופרזת. בית המשפט העליון קבע באופן עקבי כי עבירות נשק הן חמורות וגוררות לא פעם עונשי מאסר ממושכים. עם זאת, בית המשפט גם הכיר בכך שיש לבחון כל מקרה לגופו, תוך התחשבות בנסיבות אישיות. נקודת המחלוקת העיקרית היא האם נסיבות מקרה זה מצדיקות חריגה מטווח העונשים הסטנדרטי לצורכי שיקום. למערער עבר פלילי והוא מצוי בסיכון נמוך לעבירה חוזרת על פי תסקיר שירות המבחן, המפרט אף הוא את התקדמותו של המערער בשיקום וממליץ על עבודות שירות במקום מאסר. מסקנת השופטים היא כי במקרה זה, חומרת העבירה אינה שוללת העדפה לשיקום. לפיכך, מחליטים השופטים לקבל את הערעור, מפחיתים את העונש לשישה חודשים, אותם ניתן לרצות באמצעות עבודות שירות, ומעמידים את המערער תחת פיקוח מורחב למשך 24 חודשים להמשך הליך השיקום. החלטה זו נועדה לאזן בין הצורך בהרתעה לבין אפשרות השיקום, מתוך הכרה בכך שלמאסר עלולות להיות השלכות שליליות.