ת"פ 8327/07

תקציר

המבקשים, שזוכו לאחר שהוחזקו במעצר במשך שנה ו-15 יום, תבעו פיצוי בגין מעצרם והחזר הוצאות ההגנה מהמשיב, מדינת ישראל, לפי סעיף 80 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ותקנות סדר הדין (פיצויים בעד מעצר או מאסר), התשמ"ב-1982. המבקשים טענו כי אין בסיס לכתב האישום וכי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות פיצויים, קרי אפליה ופגיעה מופרזת עקב מעצרם הממושך. עם זאת, המשיב טען כי מעצרם של המבקשים מוצדק וכי לא מתקיימות נסיבות חריגות. בית המשפט קבע, כי המבקשים לא הוכיחו כי תובע סביר לא היה מגיש כתב אישום, שכן הראיות שעמדו בפני התביעה באותה עת תמכו בהגשת כתב האישום ובמעצרם של המבקשים. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות המבקשים בדבר אפליה ופגיעה מופרזת, וציין את הקשיים באיתור בני העדה הבדואית, היעדר חוסר תום לב בחקירה ומשכו הסביר של ההליך. בנוסף, המבקשים לא הביאו ראיות מספיקות לנזקיהם הנטענים, ובקשתם הוגשה באיחור מופרז, בניגוד לתקנות החלות. כתוצאה מכך, דחה בית המשפט את בקשת המבקשים לפיצוי והחזר הוצאות הגנה.