רע"א 5695/06

תקציר

המקרה עוסק בעומר, נהג משאית, שגרם נזק לשנאי בבעלות חברת החשמל בעת שנהג במשאית בבעלות מעסיקיו. לאחר התאונה תבעה חברת החשמל את עומר בבית משפט השלום בחיפה לקבלת פיצויים, ועומר טען כי מעסיקיו נושאים באחריות שילוחית. המעסיקים, מצידם, ניסו להפליל את חברת הביטוח שלהם, מנורה, אך התעוררה בעיה מכיוון שפוליסת הביטוח הונפקה לאחר התאונה. לאחר מכן הם תקפו את סוכן הביטוח של מנורה, בטענה לרשלנות בכך שלא דאגו לכיסוי. בית משפט השלום מצא את עומר רשלן, הטיל אחריות שילוחית על המעסיקים, וקבע כי לא היה ביטוח תקף בעת התאונה. היא הדגישה כי המעסיקים הימרו על כך שהמשאית לא תבוטח באופן זמני, כאשר סוכן הביטוח לא פעל כראוי. בית המשפט המחוזי אישר חלקית את ההחלטה, והכיר בכך שהסוכן היה צריך להבטיח כיסוי זמני, אך בסופו של דבר הוא חלק את האשמה עם המעסיקים, וחייב את הסוכן לכסות רק 50% מהשיפוי. בערעור הפך בית המשפט העליון החלטה זו, וקבע כי לא הייתה רשלנות מצד סוכן הביטוח בשל השלב המקדמי של המשא ומתן עם המעסיקים. פעולותיו של הסוכן לא הפרו חובת זהירות שכן לא היו יחסי לקוח-סוכן רשמיים, וגם לא מצג שווא ברור של הכיסוי. בית הדין קבע כי החובה למנוע את היעדר הכיסוי מוטלת בראש ובראשונה על המעסיקים, אשר סיכנו ביודעין את הפעלת המשאית ללא ביטוח. משכך, התקבל הערעור, תוך שהוא משחרר את סוכן הביטוח מאחריות ומורה למעסיקים לשלם את הוצאותיו המשפטיות של הסוכן.