ע"א 4925/14

תקציר

מינהל מקרקעי ישראל ערער על פסק דין של בית המשפט המחוזי שמנע ממנו לבצע פסק דין קודם נגד המשיבים, המפעילים מסעדה ופנסיון לסוסים על אדמות רמ"י. פסק הדין הקודם נתן למשיבים ארכה של שנה להפסיק כל שימוש בלתי מורשה בקרקע, בעקבות תביעה שהגישה רמ"י. גם בקשתם התכנונית של המשיבים נדחתה, אך הם המשיכו לפעול. מנהל מקרקעי ישראל טען כי התנהלות המשיבים הייתה בלתי תקינה, והיה על בית המשפט המחוזי לדחות את תביעתם. עם זאת, השופט עמית מצא כי אף שהתנהלותם של המשיבים אינה נוחה, אין בחלוף הזמן ובנסיבות המשתנות כדי להצדיק פינוי. בהתייחסו למעמד התכנוני של הקרקע, קבע עמית כי שינוי הייעוד שאושר בוועדה המחוזית אפשר למסעדה להמשיך לפעול, אך השימוש הנוכחי בה מפר את הסכם המשבצת בין הצדדים. לגבי פנסיון הסוסים, עמית הבחין בין גידול סוסים – שימוש חקלאי בקרקע – לבין אחסונם לתקופות קצרות, שהוא שימוש נלווה. מאחר שלא הייתה תשתית עובדתית לקביעת אופי פעילותם של המשיבים, לא יכול היה בית המשפט להסיק האם מדובר בשימוש חקלאי או נלווה. לפיכך, הערעור התקבל, פסק הדין של בית המשפט המחוזי בוטל, ולצדדים ניתנו שישה חודשים להגיע להסדר. כל צד יישא בהוצאותיו.