עת"מ 2123/06
פסק-דין מנהלי תל-אביב-יפו
תקציר
העותרת, חברה קבלנית, ביקשה להצהיר כי פרק ח'1 והתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה אינם חלים עליה, וביקשה כי המשיבים לא יעכבו או יתנו את מתן היתר הבנייה בתשלום היטל השבחה. החברה טענה כי היא אינה הבעלים או החוכר של הנכס הנדון וכי המשיבים מנצלים את מצוקתם. עם זאת, המשיבים 1 ו-2 טענו כי היה מקום להגיש את העתירה כערעור לבית משפט השלום בנתניה, וכי לבית המשפט לעניינים מנהליים אין סמכות לדון בתיק זה. המשיבה מס' 3 תמכה בטענות המשיבים 1 ו-2 והוסיפה כי לעותרת חלות התחייבויות חוזיות לקיום והטבות שקיבלה, ואין לפטור אותה מהיטל השבחה. השופט קבע כי מאחר שהיתר הבנייה כבר הוצא והעותר הפקיד ערבות בנקאית להיטל השבחה, הבקשה לסעד אינה תקפה עוד. עוד קבע השופט כי לבית המשפט לעניינים מנהליים אין סמכות לדון בתיק, וכי יש להעביר את הערעור לבית משפט השלום בנתניה. השופט הורה כי העותרים יוכלו לתקן את מסמכי בית המשפט בתוך 20 יום מיום קבלת התיק על ידי בית משפט השלום, ודחה את עתירת בית המשפט לעניינים מנהליים.
חקיקה מקושרת
עת"מ 2123/06 א.י. נבו חברה קבלנית בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה, מנהלי (21.6.2007)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.